(04/04/1950 – 08/08/2021)
קורות חיים
שושנה נולדה ב-4 לאפריל 1950 להוריה שלמה ושרה כהן בעיר ניו יורק, בת שלישית מבין ארבעה ילדים.
בבית נשמרה המסורת היהודית, דבר ששושנה הקפידה עליה כל השנים.
על אף היותה ילדה שובבה, הצטיינה שושנה בלימודיה ואף למדה בקולג'.
השתתפותה בפסטיבל וודסטוק האגדי, היא המשך טבעי לרוחה העליזה והשובבה.
במשך השנים עסקה בהדרכת נוער בקייטנות קייץ, אליהם הגיעו מדריכים מהארץ.
המפגש עם התרבות הישראלית בזכות היכרותה אתם, קסמה לה מאד, דבר שהביא אותה לבקר בארץ.
היא החליטה ללמוד עברית אותה למדה בכיתות א' ו-ב' באולפן שבקיבוץ גבר עם.
על מנת להשלים את לימודי העברית הגיעה לאולפן באלונים.
כשהגיעה לצומת אלונים פגשה את יגאל שבהיותו החצרן הגיע לשם בטרקטור רתום לעגלה.
בהיותה מלאת התפעלות מכל מה שפגשה בארץ, התרשמה לטובה מיגאל דבר שהביא לקשר קרוב ואף לחתונה בעקבותיה נולדו ילדיהם קרן, רועי, טל, ינון ותומר.
בשנותיה הראשונות באלונים עבדה שושנה בדיר ובחצר חי. לאחריהן עבדה שנים רבות באקונומיה בשכבת נעורים ובמרכולית.
המעבר להפרטה והשינויים בחיי הקיבוץ התנגשו עם רצונותיה וראיית עולמה של שושנה שחוש הומור ועזרה לזולת היו מרכיבים משמעותיים באשיותה.
בעלון אלונים באפריל 2003 נכתב –
לכבוד שושנה שביט
לאחר שעברנו לחנות חדשה ופשוט קשה להאמין איך הסתדרנו קודם, זה הזמן להודות לך ולצוות.
להודות לך, על שהפכת את עינוי הקניה לחווית קניה, על השירות הנעים ומסביר הפנים, על החיוך התמידי וההומור, על האווירה הטובה, על הרצון וההתמדה בתנאים ובסביבה בלתי אפשריים.
תחסרי לנו בנוף הלילהלו…
מזכירות אלונים
נוחי על משכבך בשלום
אמא,
אשה חזקה, גאה, חכמה, בעלת לב עצום ומלא באהבת האדם, בעלת חוש הומור מפותח, סבלנות עד אין קץ, יכולות מטורפות, אשה של אנשים.
אשה שמאמינה בעשייה על פני דיבורים ובקבלת כל אחד ללא קשר למוצא, דת, גזע או מין.
פילסת את דרכך בחיים והלכת בעקבות לבך, ולא ויתרת על רצונותיך.
עזבת משפחה, בית ומדינה
בחרת בישראל כמדינתך
בחרת בקיבוץ אלונים כביתך
ובחרת באהבה, באבא, כמשפחתך.
בחרת להשקיע ולהתמקד במשפחה, בחמשת הילדים שלך וגם בילדים של אחרים, זאת על פני קידום אישי, כסף או מעמד.
עכשיו הגיע הזמן להפרד ולהגיד שלום.
עכשיו אנחנו נמצאים בחלק האחרון של הספר של חייך, בדף התודות.
אז תודה על הזמן שזכינו אתך על כל מה שנתת ועל כל מה שקבלנו ממך.
תודה שהיית אמא מדהימה, נוכחת, תומכת, סבלנית, וסובלנית.
תודה על השעות הרבות שבילית בשיחות עם מורים בחדר המנהלת, במיון חולים, בבייביסיטר ובשיחות נפש אתנו הילדים.
תודה שהיית סבתא עוד יותר מדהימה, מצחיקה, אוהבת, מפנקת, ומפעילה. תמיד דוחפת איזה ממתק, קרטיב או מתנה.
תודה שלימדת אותנו מהם הדברים החשובים באמת בחיים – משפחה וחברים.
תודה שלימדת אותנו לפתוח את הלב ואת הבית, לכבד ולקבל כל אחד ואחת.
תודה שלימדת אותנו שתמיד אפשר ללמוד משהו חדש, להשתפר ולהעשיר את העולם הפנימי, להיות אנשים יותר טובים ולעשות שינוי.
Thank you, thank god for you the wind beneath our wings
קרן
