קציר שלמה

(29/11/1919 – 16/12/1983)

שלמה נולד להוריו פנינה ויצחק בעיר טרנופול בפולין.

אמו גידלה אותו ואת אחותו כשאביהם נעדר מהבית לרגל עיסוקו כסוחר נודד.

את ראשית לימודיו חילק בין בית הספר הממלכתי פולני לבין ה"חדר".

בשנת 1929 עולה המשפחתה לארץ ומשתקעת בירושלים. שלמה מסיים את לימודיו בבית הספר היסודי ובהיותו כבן 14 החל לעבוד על מנת לעזור בפרנסת משפחתו.

בעת עבודתו כשוליה במסגריה בעיר, הצטרף לתנועת "הנוער העובד" שהסניף הירשולמי שלה שכן במרתף אפלולי, ובכל זאת שפע אור וחמימות.

שלמה המשיך בלימודי ערב בתיכון מקצועי, בסיום יום עבודה ארוך וקשה.

בשנת 1935 הוא מצטרף לפלוגת הקשר ב"הגנה" ולאחר מכן לפו"ש. בפרוץ המאורעות בשנת 1936 השתתף בקורס לנוטרים ששמרו על מסילת הרכבת מירושלים לחיפה.

בשנת 1937 הוא מצטרף לקבוצת חברים מהסניף, היוצאת להכשרה ברמת הכובש.

ההכשרה התאחדה עם חברות נוער יוצאי גבת וגבעת ברנר ליסוד רביבים בראשון לציון.

שלמה התנסה בעבודות שונות: בכיבוש העבודה העברית בפרדסי ראשון לציון, בבניית מחנות לצבא הבריטי, בהקמת גדר התייל בצפון ובפלוגה המקובצת בסדום.

בשנת 1944 הכיר את רחל שהתגוררה עם משפחתה בראשון לציון. הם נשאו, הקימו משפחה וב-1945 נולד בנם בכורם יצחקי ברביבים.

שלמה ורחל עם יצחקי בן השלוש עברו לאלונים, כשגבר הצורך לפנות את הילדים מרביבים בעת הקרבות על הנגב. באלונים נולדו בנות המשפחה, אסנת, אלונה ורבקה.

מיומו הראשון באלונים עבד שלמה בחריצות ובכשרון רב במסגריה, כך כל חייו.

שלמה היה ראש וראשון למתנדבים: בקורס מכי"ם בחניתה, בהדרכה ואימונים בנשק, בגיוס לרביבים, בשמירה במעוז חיים, בעזרה לגלגל בתחילת דרכו, ועוד…