(24/01/1922 – 08/07/1993)
מאיר נולד בטרנוב שבפולין להוריו משה ופייגה.
מאיר סיים את לימודיו ועמד בבחינות הבגרות בגימנסיה פולנית עוד לפני פרוץ המלחמה. במסגרת לימודיו רכש מאיר השכלה רחבה ומעמיקה.
מאיר הצליח להמלט לאוקראינה לבית דודו ועם הפלישה הגרמנית לאזורי בריה"מ גורש למחנות הכפייה בסיביר.
בדרכו לישראל הוצב כמורה ומדריך לקבוצת ילדים צעירים שניצלו מהשואה, בדרכם לארץ ישראל.
שם בבית הילדים נרקם הקשר שהתפתח לאהבה ולנישואין בין מאיר המדריך לחיהל'ה , הילדה מלוכסנת העיניים שנותקה מהוריה ומבני משפחתה בעודה ילדה רכה.
בנובמבר 1948 עלה מאיר עם ילדי "דרור" וחיהל'ה ביניהם באניה "גלילה".
לבני הזוג נולדו ילדיהם אירית ואברהם.
איש אשכולות במלוא מובן המילה היה מאיר. על בסיס התרבות אותה ספג בילדותו ובנעוריו בבית הוריו ובגימנסיה, הרחיב את אופקיו ותחומי ההתעניינות והידע.
הוא היה איש ספר, הבמה והתיאטרון. כותב ומביים. בעל אוזן מוזיקלית ויד המושכת בכינור. מבין ובעל ידע בתחומי המתמטיקה ומדעי הטבע. משחק שחמט ופותר תשבצים להנאתו.
בעבודתו החינוכית, בלטו אצל מאיר יכולת ליישם רעיונות חינוכיים בחיי היום יום השוחקים של העבודה החינוכית. היה מורה ומחנך סמכותי מחד, המסוגל מאידך להיות כאחד הנערים בעת טיול ומשחק. מאיר עשה שימוש יוצא מהכלל בהומור ככלי עזר בהוראה ובחינוך.
מאיר היה איש קיבוץ, איש שערכי התנועה לווהו לאורך כל הדרך.
חתימת ידו המבורכת של מאיר הורגשה היטב בתולדות אלונים, בכל אירועי החגים והשמחות, בחגי המחזור ובחג הכ"ה.
