(14/03/1910 – 20/08/1987)
פסח נולד להוריו זליג ושינדל בעיר קרינקי שבפולין במשפחה בה 9 בנים ובנות.
כל בני משפחתו נספו בשואה.
בילדותו חווה פסח פרעות שנעשו ביהודי העיר, כשהגברים ובהם אביו נשבו בידי קוזקים והובלו בהליכה אל תחנת הרכבת המרוחקת כ-60 ק"מ, לשם הגליתם לרוסיה.
המשפחה שנותרה ללא מפרנס נאלצה לשלוח את ילדיה לעבודה. כך יצא פסח כבר בהיותו ילד בן 6 עם חברו לאסוף ערמונים, על מנת לטחון אותם לקמח ממנו אפתה אמו לחם.
את חינוכו קיבל פסח בבית ספר דתי עברי, בו נלמדו לימודים כללים לצד לימודי קודש.
משהתגבשה אצלו תפיסת עולם ציונית, הצטרף בגיל 15 ל"פרייהייט" – תנועת נוער של "פועלי ציון", במסגרתה עבר לקיבוץ הכשרה קובל, כהכנה לעלייה לארץ.
בהכשרה פגש פסח את צוניה.
כשנה וחצי אחרי הגעתו להכשרה גויס פסח לצבא הפולני במסגרתו שרת בכוחות שהשתתפו בפרעות ביהודים.
עם השחרור מהצבא חזר לקובל, ושימש כמדריך ירי (ברובה עשוי עץ), להגנה מפני פגיעת שכניהם.
הציפייה לקבלת סרטפיקטים גרמה לייאוש בקרב חלק מהחברים, שעזבו את ההכשרה, ובכך גזרו את דינם למיתה מיד הנאצים.
ב-1938 זכה פסח להמנות על מספר חברים שעלו לארץ בעליה ב' והגיע לאלונים ששכנה אז בשייך אבריק.
בספטמבר 1939 נסעו בני הזוג עם זוג נוסף בעגלה לגבת, בה השיא אותם הרב זכריה שבא לשם כך מנהלל.
לבני הזוג נולדו בנותיהם – אפרת, נורית ויפה.
באלונים עבד בעבודות האופייניות לתקופה: שמירת שדות, הבטחת העובדים בשדות, עגלונות, ומדידת השטח המיועד לנקודת הקבע, לקראת העליה על הקרקע.
לאחריה עבד כעגלון המוביל לנקודה משייך אבריק מים בחביות, מזון, וחומרי בניין.
ב-1943 למד סנדלרות ובמשך 13 שנים שימש כסנדלר בזמנים בהם נעליים היו מכינים בבית ולא קונים.
במשך השנים עבד פסח בזיתייה שסיפקה את כל תצרוכת הזיתים של אלונים וכן בהכנת שטחי המרעה של העדר ויצירת גדר הפרדה בין אלונים לטבעון.
בשנים הבאות עבד בסניף הדאר ובמזכירות הטכנית.
