(14/11/1918 – 31/01/1994)
לאה נולדה בברלין ב-14.11.1918 להוריה פלורה ואלברט שניהלו אחרי נישואיהם בית דתי.
לאה היתה חניכה בתנועת נוער השומר הצעיר, ובקשה להרשם לעליה לארץ לאחר ששתי אחיותיה עלו ארצה כבר ב-1933.
הוריה שחששו לשלוח לארץ גם את בתם הצעירה, זכו לביקורה של רחה פרייאר שהיתה ידידת המשפחה, היוזמת והמארגנת של עליית הנוער. זאת שכנעה אותם בנחיצות העניין וההורים נתנו לה את הסכמתם.
לאה הצטרפה לחברת הנוער הראשונה שעלתה לארץ והתחנכה עם חבריה בעין חרוד.
בשנת 1936 הצטרפו החברים לקבוצת הרועים של הנוער העובד בשייך אבריק.
בשנים הראשונות במקום, שימשה לאה כובסת כשהכביסה נעשית בידיים תוך שימוש בקרש כביסה עם פח גלי. את המים שהובאו ממעיין יצחקיה ע"י עגלונים חיממו בעזרת פרימוסים, כשאותם המים משמשים בכל פעם לפריטי לבוש אחרים.
עם עלות היטלר לשלטון, החליטו הוריה שאין עתיד ליהודים בגרמניה ועלו לישראל חסרי כל, לאחר שכספם נלקח מהם בגבול.
בשנים הראשונות הפעילה לאה בביתה מוסד אלונימי ייחודי – "קפה פביאן". בזכות חבילה שקיבלה מהוריה, ובה קומקום, קפה אמיתי ועוגיות, יכלו החברים ליהנות מארוח כיד המלך, כזה שידעה לאה לכבד בו את אורחיה.
באלונים פגשה לאה את משה, ולזוג נולדו בנותיהם חדוה ואורית.
