(18/09/1919 – 05/04/1978)
חיים נולד להוריו שמחה והניה באוסטרוק שבמזרח פולין.
בילדותו למד בבי"ס ממלכתי ממשלתי, בהם לימדו בשפה הפולנית.
בהיותו כבן 8 הצטרף לתנועת "החלוץ הצעיר". מכיוון שהפעילות הציונית היתה אסורה, התקיימה הפעילות רק בשעות אחרי הלימודים. בעיירה פעלו גם ה"ציונים הכלליים ותנוער בית"ר שמשכה נערים רבים בנוהגיה הצבאיים.
אירועים לצורך איתור נוער שיצטרף לתנועה, התקיימו במשותף על מנת להוזיל אותם.
בראשית שנת 1938 יצא חיים להכשרה כשבשלה הכרתו בצורך לעלות לארץ.
בגלל סירוב ההורים לאפשר את יציאתו מהבית להכשרה, נמנעו מלממן את נסיעתו להכשרת גרוכוב בורשה. על מנת לממן את הנסיעה (5 זהובים), הוסיף חיים על עבודת הספרות בה עסק, חטיבת עצים להסקת תנורים.
במאי 1939 נסע לבית הוריו על מנת להתכונן לעליה. על אף שאמו רצתה שישאר אתה בהיותו בן יחיד, אמרה לו כי לדרך זו חינכה אותו ואינה יכולה להגיד לו – אל תלך!
פרוץ מלחמת העולם השניה ופלישת גרמניה לפולין ב-1.9.1939 מנעו עליית יהודים לארץ בעלייה הבלתי ליגאלית.
שנות המלחמה עברו על חיים בנדודים ברחבי ברית המועצות, ולאחר מכן בגיוס לצבא הפולני.
במסגרת פעילותו בתנועת החלוץ הצעיר, והתארגנות לקראת "הבריחה" נשלח חיים לקבוץ שהוקם בעיר צ'נסטוכוב, בה פגש את בתיה והם הפכו לזוג.
השניים התחתנו בלודז' ועסקו בהעברת יהודים מברית המועצות לפולין ולגרמניה, לקראת העלאתם לארץ. בין השאר עסקו בקניית ילדים שהוריהם הושמדו והם גדלו בבתי גויים ובכנסיות. הם נדרשו לשם עבור כל ילד מליון זהובים ומכאן הכינוי "ילדי המיליונים".
עם סיום פעילותם זאת עברו בתיה וחיים לאיטליה וחיו בקבוץ, תוך שהם מחכים לתורם לעלות ארצה.
מפני שבתיה היתה בהריון, לא יכלו השניים לעלות ביציאת אירופה תש"ח כפי שתוכנן והם נשארו לתקופה נוספת.
לבסוף הגיעו לארץ כתיירים בימי השלטון הבריטי, ובתום העוצר שנמשך כשבוע הגיע חיים לאלונים.
באלונים נולדו לבני הזוג בנם שמחה ובתם הניה.
חיים היה במשך שנים רבות חצרן בתי ילדים שאף מטפלת וגננת לא הסתדרו בלי העזרה שהיה נכון להגיש בכל רגע.
