וייס נדיה

(10/05/1918 – 16/04/1992)

נדיה וייס

נולדה ב-10.5.1918

נפטרה ב-י"ג ניסן תשנ"ב ה-16.4.1992

נדיה שוורצמן נולדה ב-10 למאי 1918 בקייב ברוסייה, למשפחה בת שלושה ילדים.

למשפחה היה בית חרושת לשמן. נדיה למדה בבית ספר תיכון בקייב. בשנת 1941, עם פלישת הגרמנים לרוסיה, נפגעה במהלך אחת ההפצצות על קייב. בעזרת אחיה הקצין, פונתה אל צבא העורף ברוסיה, כדי להנצל מהמלחמה ולקבל טיפול רפואי. משפחתה של נדיה נשארה בקייב. נדיה הגיעה אל מחנה עבודה באורל ושימשה בו בצוות המחנה כמנהלת חשבונות צעירה ואחראית על תלושי המזון לפליטים. במחנה העבודה פגשה את מאיר שהיה פליט פולני , שעבד בעבודות תפירה. את שנות המלחמה עברו נדיה ומאיר ברוסיה ושם נולד דוד בנם הבכור.

ב-1946 עם סיום המלחמה חזרו נדיה, מאיר ובני משפחה נוספים של מאיר, לדושינקי שם גם נולדה טובה .

ב-1948 עברה המשפחה לקלווצקו שם נולדו פנינה, צפורה ורעייה בת הזקונים. כל אותו הזמן עמלה נדיה בבית בחריצות ובמסירות על טיפול כל ילדיה הקטנים.

בסוף שנת 1956 עלתה כל המשפחה לארץ ישראל יחד עם בני משפחתו של מאיר. המשפחה הגיעה לגנואה שבאיטליה דרך אוסטריה , ולאחר מכן הפליגו באוניה שקראו לה "ארצה". מאיר, ונדיה הגיעו לקיבוץ אלונים.

בשנים הראשונות בקיבוץ עבדה נדיה במטבח , במתפרת הילדים ובמחסן.

המשפחה גדלה והתפתחה ושלחה הסתעפויות אל הארץ והעולם כולו. במשך כל השנים היו מאיר ונדיה הציר, שאיחד את כל המשפחה. נדיה זכתה לגדל יחד עם מאיר 5 ילדים ושמונה עשר ילדים.