ברקאי בטי

(10/12/1917 – 27/05/1992)

בטי נולדה בברלין להוריה צילה ודוד.

בנעוריה היתה חברה בתנועת הנוער הציונית "וורקלויטה" שעסקה בהכנת חניכיה להגשמה ציונית, תוך לימוד השפה העברית ושירי ארץ ישראל.

ביוני 1933 מעט אחרי עליית היטלר לשלטון, הצטרפה לחבורת "הילדים" במחנה הכשרה ליד ברלין, בו נבחרה לגרעין שהתגבש ועלה ארצה בפברואר 1934.

עם סיום ההכשרה בעין חרוד, חברו חברי עליית נוער א' ובטי בתוכם, לקבוצת הנוער שישבה בקרית חרושת.

בשנותיו הראשונות של הישוב, נאלצה בטי להתמודד עם האתגר של ניהול.

"מחסן א'", בו נדרשה חלוקה צודקת של המלאי, מתוך המצאי הדל שעמד אז לרשות הקיבוץ.

עם עליית הקיבוץ לנקודת הקבע והצורך בגננת לילדים שהחלו להיוולד, יצאה בטי ללימודי גננת. שנים רבות שימשה בטי גננת בגן רימון.

בטי בעלת נפש האמן, נמשכה לעבודות קרמיקה ועבודות יד שונות, בהן עסקה עד שהמחלה הכריעה אותה.