(19/07/1922 – 13/06/1988)
אשי נולד בברלין להוריו הלנה (חיה) ויוסף.
בהיותו בן חמש התייתם מאמו ונשלח לבית ילדים "אהבה". בגיל 13 עלה ארצה באניה "גלילה" והצטרף לאחיו שהיה בבית השיטה.
אחרי זמן קצר עבר לבית "אהבה" בקרית ביאליק, שהיה מעין שלוחה של בית הילדים בברלין.
עם סיום לימודיו הצטרף אשי לגרעין שעבר להכשרה בתל יוסף. ויועד להוות קבוצת עבודה בראשון לציון, היא קבוצת רביבים בראשיתה.
לבסוף עם פינוי המשפחות מרביבים לאלונים, הצטרף אליהם אשי והגיע לאלונים בשנת 1948. לימים התחתן עם אסתר ובנה את ביתו באלונים. כאן נולדו ילדיהם יאיר, עפרה וחיה.
מרבית השנים עבד אשי בנגריה, בה התחיל בקטנות אך התמיד והמשיך. העבודה בנגריה שהפכה עם השנים גם לתחביב, הסבה לו הנאה רבה והיוותה מקום לבלות בו שעות רבות. את אהבתו לילדיו שילב אשי באהבתו לעבודה בעץ, ויצר למענם צעצועים, כיד הדמיון הטובה עליו.
עם גבור מחלתו משנבצר ממנו להכנס לנגריה, אפשר היה לראות בעיניו את הגעגועים לנגריה ולעבודה בעץ.