(28/01/1941 – 25/06/2021)
רחל נולדה ב-28.1.1941 להוריה ויטלי ומרגריטה זהבי בפלובדיב שבבולגריה.
אחריה נולדה למשפחה בתם השניה אביבה.
בזמן המלחמה נשלח אביה למחנות עבודה כחלק מההסכם שעשה מלך בולגריה עם הגרמנים, לפיו יורחקו הגברים מביתם על מנת למנוע התנגדות לשלטון.
רחל עלתה עם בני משפחתה בשנת 1949 יחד עם רבים מיהודי בולגריה וזאת לאחר שהאנטישמיות בארצם התגברה.
עם רדתם מאוניה נשלחו למעברה בפרדס חנה, ממנה עברו עם השנים ללוד.
את שירותה הצבאי עשתה רחל בבית שאן, במשך שנתיים, כמורה חיילת.
רחל ויורם הכירו בשנת 1962 וב-1963 נישאו באלונים בחתונה משותפת שהיתה נהוגה אז.
באלונים נולדו כרמית יריב רקפת ועטר.
רחל שימשה כמורה בבית הספר באלונים שנים רבות ובסופן ניהלה את ביה"ס.
עם פרישתה מעבודתה בחינוך, מונתה רחל למזכירה באלונים.
כמו כן עבדה במספר עבודות ביניהן בהנהלת החשבונות באלגת.
רחל זכתה לראות בחייה נכדים, שחלקם גדלו לצידה באלונים, ואף נין אחד.
נוחי בשלום על משכבך.
אמא אהובה שלנו
עדיין מתקשים לעכל שאת כבר לא אתנו. הכל קרה כל כך מהר וזה כמעט בלתי נתפס.
איך ניתן לסכם תקופה של 80 שנה על פיסת נייר קטנה.
הזכרונות רבים והרגשות עזים ואנו לא מצליחים לבחור את המילים הנכונות.
אמא שלנו נולדה בבולגריה עוד לפני אמצע המאה הקודמת זה נשמע רחוק אבל זה היה רק לפני 80 שנה.
לא היה אז אינטרנט , לא היה סלולארי, לא היתה טלוויזיה, לא היו מחשבים וגם לא היתה מדינה.
אך מאז הרבה השתנה.
את ילדותך העברת בעיר לוד ומשם עם בחיר ליבך לקיבוץ הגעת.
בחייך היית מאד משמעותית גם עבור הקהילה. היית מורה ומחנכת, מנהלת בי"ס ומזכירת הקיבוץ.
גם בגיל הפנסיה בחרת להמשיך ולעבוד בהנהלת החשבונות באלגת.
אין ספק שהקיבוץ היה חלק ממך ואת תרמת את חלקך באהבה ובמסירות.
בחייך הגעת להישגים בהם את יכולה רק להתגאות.
הקמת בית ומשפחה עם אבא יורם ז"ל. הבאתם לעולם ארבעה ילדים שאותך אמא אנו מאד מעריכים ואוהבים. יש לך 11 נכדים ונין שאותך ממש מעריצים.
זכרונות רבים להם השארת, רגעים מיוחדים וחוויות משותפות.
אמא יקרה, כמה אהבת את השגרה, ללכת לבית הדורות ולפגוש חברות, למלא תשבצים ולדאוג לנכדים.
חודש יוני הוא חודש מיוחד עבורנו המשפחה, חודש שמסמל את גלגל החיים, הרבה ימי הולדת משמחים לצד אובדן של אבא וכעת גם שלך.
אלו הם רגעים משמעותיים שבליבנו חקוקים.
אמא שלנו אהובה, כמה קשה לכתוב מילות פרידה. בלבנו תהיי תמיד ובבקשה מלמעלה עלינו תשמרי.
אוהבים וכבר מתגעגעים, הילדים – כרמית, רקפת, יריב, ואתר.
סבתא
איך כותבים מכתב פרידה ממך?
מאיפה מתחילים?
איך מעכלים את המצב הזה?
לפני חודש ישבנו כל המשפחה לארוחת ערב משותפת ופתאום את אינך.
ביום שני דברתי אתך בטלפון וממש צעקתי והזכרתי לך שהבטחת לי להיות חזקה ואת ענית בקול חלש שאת משתדלת.
סבתא שלי, קשה לי.
לא יודעת איך להיפרד. עדיין לא עיכלתי שסבא לא פה ועכשיו גם את.
רציתי להגיד לך תודה שזכיתי לגדול לצידך.
תודה שתמיד היית לצידי, תמיד עזרת, הקשבת.
תודה על הזכות להביא לך נינים.
מודה כל יום שתומר הספיק להכיר אותך.
כואב לי הלב שלא תזכי להכיר את הנינים הנוספים שלך.
כואב לי שאת לא פה אתי.
סבתא, אוהבת אותך כל כך שאין לי איך להסביר זאת במילים.
תנוחי על משכבך, סבא מחכה לך.
ספיר
