(07/01/1917 – 20/10/1999)
יוסקה נולד בכפר סליטש במחוז ווהלים במזרח פולין.
בהיותו בן 3 חודשים נפטרה אמו החולה, ואביו נישא לאחותה, לה קרא אמא.
הוא למד מילדותו בגן ובית ספר, בשפה העברית.
בנעוריו הצטרף לתנועת נוער בה היה פעיל, וממנה נשלח להכשרה באוליקה.
באוליקה שהיתה עיירת הולדתה, פגש לראשונה יוסקה את פפה (לימים, אשתו) בהיותה כבת 12 מופיעה בשירה ובריקוד בחגיגה בעיירה.
החיים בהכשרה לוו בעבודה קשה ובמחסור וצפיפות, הכל למען המטרה של הכנה לקראת חיים חלוציים בארץ.
בהכשרה התבלט יוסקה הן בחוסנו הגופני והן בעברית השוטפת אותה דיבר.
הוא נשלח לסמינרים להדרכה, ולריכוז סניפי התנועה.
עבר קורס הגנה והוטל עליו לארגן אימונים צבאיים לחברי ההכשרה בנשק שעמד אז לרשותם – רובה אוויר ומקלות אישיים. הדבר הוכיח את עצמו בעת מהומות אנטישמיות בעיירה.
באביב 1938 עלה יוסקה ארצה והגיע ישירות לקיבוץ אלונים ששכן אז בשייך אבריק.
את פפה חניכתו מסניף אוליקה פגש שוב ביגור והיא בת 16. בעת לימודיה בנהלל זכתה לביקוריו של יוסקה, רכוב על סוס לבן.
ב-1941 גוייס לצבא הבריטי וב-1944 בעת חופשה קצרה שניתנה לו לשם כך, נשא את פפה לאשה.
יוסקה עבד עם קבוצות עולים והכשיר עצמו לעבודה עם נוער. הוא ליווה את חברת הנוער באלונים ולימד באולפן.
ב-1967 נשלח יוסקה על ידי התנועה, לפרס. עם חזרתו יצא לשנת לימודים באוניברסיטה, דבר לו ייחל יוסקה שנים רבות.
הוא גילה עניין רב ושליטה בתנ"ך, ובהיסטוריה של עם ישראל.
