(12/02/1922 – 13/09/2008)
יחזקאל נולד בעיר טריסק שבפולין להוריו בנציון והניה. בנוסף אליו היו למשפחה גם שלוש בנות. פרנסת המשפחה הייתה ממסחר בבשר באטליז שהיה בבעלותם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח יחזקאל לברית המועצות. שם גויס לצבא ועבד במכרה פחם עד סיום המלחמה, כעבור ארבע שנים.
כשהשתחרר מהצבא הרוסי חזר יחזקאל לעיירת הולדתו, בה פגש את אחותו הבכורה ששרדה את המלחמה, והיא שסיפרה לו כי הוריו ושתים מאחיותיו נרצחו בידי הנאצים. ב-1949 עלה יחזקאל לארץ. הוא גויס לשרות בצה״ל ושרת בו במשך שמונה חודשים. אחרי השחרור מהצבא חי בתל אביב ועבד בבניין. בהמשך עבר לעבוד במפעל בהרצליה, שם הכיר את לונה. הזוג נישא ולאחר שנה נולד בנצי, בנם הבכור. בשנת 1958 עברו לאלונים ונולדה בתם הניה.
באלונים עבד יחזקאל בכרם ובפרדס ובשנים מאוחרות יותר גם באלגת – עבודה שזיכתה אותו בתעודת ״עובד מצטיין״ מטעם עיתון ״מעריב״.
בשנים האחרונות סבל יחזקאל מבעיות בריאות קשות ושהה בבית הדורות, שם זכה לטיפולם המסור של לונה והצוות.
יהי זכרו ברוך.
* * *
את יחזקאל פגשתי לראשונה לפני כ-25 שנה, טרם נישואי להניה.
במהלך השנים, כשעדיין היה בריא, היו לנו מספר שיחות בהן הגעתי לתובנות על יחזקאל – שהוא איש צנוע ועניו, איש עבודה ומשפחה מסור ואוהב, ושלמרות כל תלאות העבר במהלך מלחמת העולם השנייה, נשארה בו אופטימיות רבה.
עברו הטראומתי לא הפריע לו. מוכן ומסור היה כל כולו לבניית משפחה חדשה בישראל. יחזקאל – נזכור אותך לעד!
אוהבים – המשפחה, האישה, הילדים, הנכדים והחתן.
הֶסְפֵּד / עלי אלון
אֲנָשִׁים צְנוּעִים בֶּאֱמֶת
גַּם מוֹתָם חֲרִישִׁי,
כִּמְעַט כְּמִתְנַצֵּל: אָנָּא,
סִלְחוּ לִי עַל הַטִּרְחָה,
לֹא יָכֹלְתִּי אַחֶרֶת.
אֲנָשִׁים צְנוּעִים מֵתִים בְּשֶׁקֶט,
כִּמְעַט בִּנְשִׁיקָה.
הַרְחֵק מִמִּלִּים.
הֵם אֵינָם נִלְקָחִים לַשָׁמַיִם
בְּמֶרְכָּבוֹת שֶׁל אֵש.
אֲנָשִׁים צְנוּעִים נוֹתְנִים אֶת לִבָּם בִּשְׁתִיקָה.
הֵם אֵינָם סוֹחֲבִים עַל גַבָּם אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ.
גַּם אִשָּׁה וִילָדִים הֵם מַשָּׂא כָּבֵד מִדַּי
לְלֵב אוֹהֵב.
רוּחַ חֲרִישִׁית מְנִיעָה אֶת עֲצֵי הָאֱגוֹז.
רֵיחַ דֶּשֶׁא קָצוּר.
בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ.
אֲנָשִׁים צְנוּעִים בֶּאֱמֶת נִשָּׂאִים אֶל בֵּית-עוֹלָמָם
לְהַרְהֵר בֵּין הָעֵצִים הֵגְּבוֹהִים
בְּשֶּׁקֶט עַל יַקִּירֵיהֶם.
