(01/04/1916 – 30/05/1998)
יודיסקה נולדה בפינסק שבפולין כבת זקונים להוריה אליהו אלתר ודבושה פדרמן.
בפינסק חיו יהודים רבים ובעיר התנהלה רשת חינוך ענפה של בתי ספר יהודיים בהם נלמדו החגים והשירים בעברית.
פרנסת המשפחה באה מעבודתו של אביה כמנהל מחלקה בבית חרושת לגפרורים.
את לימודיה עשתה בבית הספר "תל חי" בו שפת הלימוד היתה עברית וקצת יידיש.
בנעוריה הצטרפה לתנועת "החלוץ".
במסגרת פעילותה בתנועה, נשלחה ב-1935 לקיבוץ הכשרה באוגוסטוב ולאחר מכן עברה להכשרה בביאליסטוק.
בינואר 1939 עלתה לארץ, ומאז כל יום בחייה היה שזור בעשייה הציונית. היא הקדישה את זמנה ומרצה לנוער עולה ולמשפחות עולים.
עם בואה לארץ הצטרפה לקיבוץ "הבחרות" בשכונת "בורוכוב" בה עסקה בעבודה עם נוער עולה מרומניה.
עם המעבר לאלונים בה ראתה בית חם, עסקה בפעילות חינוכית.
ב-1950 יצאה לשליחות בצרפת – לטפל ולחנך נוער יוצא צפון אפריקה, לפני עלייתו ארצה. באין השפה הצרפתית שגורה בפיה, יצרה קשר ראשוני עם חניכיה באמצעות המנדולינה והשירים שאהבה לשיר.
משם יצאה בשליחות הסוכנות להביא אניות עולים ממארסיי ונאפולי.
בהמשך הגיעה לסמינר אפעל בו ניהלה סמינרים לעולים.
בתקופה זו פגשה את צבי ועם נישואיהם עבר הזוג לחיות באלונים.
באלונים עסקה בהוראת השפה העברית לעולים.
בני משפחת אחותה רישקה ובעיקר ילדיה אשר זכו לדודה שהיתה להם כאם שניה הפכו את ביתה באלונים לביתם השני והקפידו לבקרה בכל עת.
