(01/07/1921 – 29/03/2006)
אריה נולד להוריו אולגה ומקס בעיר בריג שבשלזיה התחתונה ( פולין של היום), עיר בת 30,000 תושבים ובהם כ-100 משפחות יהודיות.
סבו הגיע לעיר כמהגר מפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה.
לאביו שעבד בחנות נעליים ולאמו שעבדה בהנהלת חשבונות בבית דפוס, נולדו 3 בנים.
בילדותו למד בבי"ס פרוטסטנטי ואחרי השנה הרביעית עבר ללמוד בגימנסיה בה למדו לטינית ויוונית, כילד יהודי יחידי.
בגימנסיה למד עד שנת 1937.
בנעוריו הצטרף לתנועת "הבונים" ועבר להתגורר בברלין וללמוד בבית ספר שבו התחנך הנוער שהיה מיועד לעליה לארץ. הנערים למדו עברית ותולדות עם ישראל, כהכנה לחיים בארץ.
את תקופת שהותו בברלין, ניצל גם למטרת רכישת תרבות והרבה ללכת להופעות באופרה, לתיאטרון ולקולנוע.
אחרי פרידה מרגשת מאמו בברלין, נסע עם אחיו ברכבת לטרייסט לקראת הפלגה באוניה "גלילה".
עם הגיעו לארץ במסגרת עלית הנוער והוא בן 17, הופנה ישירות לבית הספר החקלאי "בן שמן", אליו הגיע בזמן פריחת הפרדסים, שזכרון ריחם הלך אתו שנים רבות.
קבוצות הנוער שהוכשרו אז בבן שמן הוכשרו להקמת ישובים בארץ, על פי התנועה אליה השתייכו, ולשם כך עברו אימוני נשק.
עם סיום לימודיו, הופנה להכשרה בעין חרוד בה עבדו הנערים במשולב עם אימוני נשק.
ב-1940, בתום תקופת ההכשרה, הועבר אריה ע"י התנועה לאלונים.
עם הגיעו לאלונים בשעת ערב על גבי משאית שנשאה מיטות לישוב, ניתן לו סדין ונאמר לו שיחכה לחבר שיקח אותו לחדרו, דבר שהמתין לו מאז…
באלונים עבד בדיר הכבשים במשך 9 שנים. בזיכרונותיו כתב אריה על חווית הגז בישובים הקרובים, כשקבוצת גוזזים עוברת מישוב לישוב לעזרה בעבודה.
בנובמר 1940 עלו הוריו לארץ באוניה "פטרה", בעלייה בלתי ליגאלית, אחרי שניצלו מאקציה שהיתה בעירם. עם הגיעם לארץ הועברו ע"י הבריטים למחנה מעצר בעתלית.
עם שחרורם מהמחנה הצטרף אליהם אריה להכשרה ברעננה ובשל מחסור בעבודה התנדב לעבור לרמת רחל.
בתום התקופה חזר אריה לאלונים, עבד בנטיעות במטע והשתתף בפינוי וולדהיים מתושביה הטמפלרים שנחשדו בהשתייכות למפלגה הנאצית.
בשנת 1944 התחתנו רחל ואריה ונולדו בניהם איתן ז"ל, עמוס ז"ל, וגידי.
במשך השנים שימש אריה כמה פעמים כמרכז משק, ביניהן חזר לעבוד בחקלאות.
הוא זכה לרכז את הסמינר בעין חרוד בו הכשירו בעלי תפקידים בקיבוצים.
אחרי כן יצא ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות ובהמשך ריכז גם את הקורס הבינקיבוצי.
הוא שימש כגזבר המועצה האזורית וכסגן היו"ר במשך כ-8 שנים, אשר בסיומן עבר לעבוד כזגבר בכפר תקווה, מקום אותו הגדיר אריה כמי שמפתח את הפוטנציאל הגלום בכל אחד מהתושבים, ומאפשר להוריהם לישון בשקט.
אבא
כנראה רק הדברים הפשוטים נצחיים
האדמה, האבנים, העצים, השמיים והעננים,
הם היו כאן לפנינו
ויהיו אחרינו.
אנחנו היעילים, המתוחכמים והצודקים,
באים לעולם והולכים כמו אורחים.
אף פעם כנראה לא נבינו.
למה אלו פני הדברים,
למה בדיוק התכוון האלוהים
ולמה לנו לחקור בדרכיו המופלאות.
ניצבנו כאן לפני הקבר הטרי,
מבכים את מותך,
את הפרידה הנצחית הבלתי נתפסת.
עולם שלם שלך פתאום עמד מלכת.
אודה ברשותך לכל האנשים, המשפחה, החברים ומוקיריך
שנפרדו ממך בזה הרגע.
אלו שאספת בימי חייך, אלו שחיים ואלו שכבר לא,
שחייך היו משולבים בהם, והם בשלך.
אלו שבתוספת הנופים והמעשים הרכיבו את פסיפס חייך.
את גופך נשאיר באדמה אותה אהבת ושבה היו מקופלים חייך.
את זכרונך ננצור בלבנו ככל שנוכל.
אבא
אתמול עצמת את עיניך והסתיים מאבקך על החיים.
לפני כשש שנים עברת ניתוח ששינה את חייך והפך אותך מוגבל פיזית, אך אתה התלוננת מעט וסבלת בשקט.
בילדותי אני זוכר שאפיינה אותך מאד המקטרת שאהבת לעשן והריח שלה אפף אותך בכל מקום אליו הגעת.
כשהיית בא אלי לכיתה, עוד לפני שראיתי אותך, זיהיתי אותך על פי הריח.
בתור בנך הצעיר אני זוכר שחינכת אותנו במעט מילים, והעברת את מה שחשוב לך דרך מעשים.
לימודים אקדמאיים היו מאד חשובים לך ואתה בעצמך למדת בפקולטה ברחובות ואחר כך עסקת שנים רבות בתפקידים ניהוליים וכלכליים בקבוץ, במועצה ובכפר תקוה. היית אדם נחוש שהציב יעדים ובהתמדה רבה שאף להשיגם. היית סקרן, מתעניין בשטחי החיים בקיבוץ, במדינה, בכלכלה ובפוליטיקה.
אהבת את החיים. אהבת לטייל בארץ ובחו"ל ושליטתך בשפות רבות עזרה לך, ידעת ליהנות מכל מה שהחיים הציעו לך.
לפני כ-20 שנה, לאחר פטירת אמא ז"ל, צרפת לחיק משפחתנו את אסתר ונרקמו יחסים יפים וחמים בין שתי המשפחות.
המשפחה היתה מאד חשובה לך. תמיד זכרת את ימי ההולדת של כולם ובשנים האחרונות אף הקפדת לשמור על קשרי משפחה גם עם משפחתה של אמא.
במהלך חייך נפטרו שני אחיך, אבדת את רעייתך ואת בנך הבכור איתן.
תמיד נשארת סגור ושמרת את כאבך הפרטי אצלך.
בחודש האחרון היה לך מאד חשוב שבכל פגישה נשלב ידיים אחד עם השני ובכך למעשה נפרדתי ממך אתמול בביה"ח עם נשיקה על המצח ושילוב ידיים.
אוהב אותך ומעריך אותך מאד
בנך הצעיר גידי
