(05/12/1922 – 11/07/2007)
חיי? נולד באוסטריה, בעיירה באדן באיווין, להורים רבקה ויצחק פישר, והיה אח צעיר לאחיו אלכס ויהושע.
ב-1938, בגיל 15, עם עליית הנאציזם לשלטון באוסטריה, סיפוחה לגרמניה וההתנכלות ליהודים, חולצו בני הנוער היהודי מהעיר על ידי ארגון עליית הנוער. חיים הגיע לקיבוץ משמר השרון, שם בילה שנתיים בלימודים ובעבודה.
ב-1940 עבר חיים עם קבוצתו לקיבוץ מסדה שליד הכנרת להמשך הכשרה. הגרעין שהתגבש עבר בהמשך לגבעות זייד.
באותה תקופה גויס לנוטרות. מטה היחידה היה באלונים השכנה. כשהחבורה אליה השתייך עלתה להתיישבות בקיבוץ אור הנר, חיים, שהכיר באלונים את אסתרקה, עבר לאלונים והתקבל בה לחברות.
במלחמת השחרור גויס חיים לצה״ל המתהווה, נשלח לקורס קצינים והיה בין מקימי חטיבת גולני עם חברים נוספים מהקיבוץ. הוא השתתף במלחמת השחרור, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים כלוחם אמיץ.
במאי 49׳ נישאו אסתרקה וחיים, ובין המלחמות נולדו ילדיהם הילה, יואב ובועז.
במשך שנים ארוכות שימש חיים כאיש תחזוקה של הקיבוץ, ונתן מענה לכל ענף ובכל שעה בנושאי קירור, קיטור, מים וחשמל.
עבד גם כרכז קניות ורכז עבודה.
בבוא העת יצא לפנסיה והתכניות עוד רבות, אלא שאירוע מוחי שיבש כוונות. מאז היה מרותק ותלוי בידיה הנאמנות של אסתרקה.
את שנותיו האחרונות עשה בבית הסיעודי. אתמול לפנות בוקר לא עמד לו כוחו והוא נפרד מאיתנו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
איש שלי אהוב ויקר –
61 שנים צעדנו יד ביד יחד בכל מטלות החיים, והנה היום אנחנו מלווים אותך בדרכך האחרונה. תנוח בשלום על משכבך. אנחנו נישאר עם הזיכרונות, הגעגוע והאהבה.
באיזו עדנה נזכור את שהיה בעת האחרת, כשהכול היה בהתהוות – המולדת, הקבוץ, ואנו שזורים בתוך כל ההוויה הזאת בהתמסרות ובאמונה, בחלומותינו על בית, משפחה, חמולה וחברה אחרת. צלחנו גם את השוני בדעותינו הפוליטיות וכך סגרנו עניין – שם מתחת לאותו עץ שלו אנו חבים את מפגש חיינו.
משפרענו את חובנו למולדת, בנינו את ביתנו באותו אוהל, בלי עמוד באמצע, שהיה לנווה וארמון.
חיים אישי אהובי, בך בחרתי לצעוד ביחד בדרכי החיים, בשל עדינותך, צניעותך ויושרך, נדיבותך ואהבתך. כל אלו עמדו במבחן החיים והימים. עבדנו ולמדנו שלובים בחיי הקיבוץ עם כל השמחות, העיצבונות והלבטים – כדרכם של החיים.
משנולדו ילדינו, האושר היה מהול בעצב על שהוריך לא זכו. עצם הקמת הדור החדש היה ניצחון החיים על העבר. והיה זה סגירת מעגל.
הענקנו לילדינו אהבה ודעת, ומשבגרו והיו לאנשים והולידו את נכדינו הנפלאים – זכינו להרבה זיקוקי אור ונחת.
הפנסיה הקורצת הציפה אותנו בהרבה תכניות נפלאות, אך הגורל רצה אחרת. תשע השנים האחרונות לחייך היו מאבק הישרדות הרואי שלא יכולת לנצח בו.
זכרך נצור באהבה רבה בליבנו.
האישה שאיתך, אסתרקה
סבא שלנו יקר –
לא נוכל לתאר את ההרגשה הזאת, התחושה המוזרה הזאת, חוסר אונים שכזה. לא נוכל להביע את מה שכל אחד ואחד מאיתנו מרגיש.
התמונות האחרונות שלך – נאבק בכאב, מבקש שקט ושלווה אחרי כל כך הרבה שנים של התמודדות – מלוות אותנו. אבל אנחנו זוכרים אותך אחר – פעיל, אוהב, חם, דואג. סבא למופת.
ומה עוד? אשף סלט החצילים השרופים, אלוף הקצפת המושלמת, בעל ידי זהב נדירות – מבניית מסלעות וגינון ועד תיקון תכשיטים עדינים. והכול כמובן עם המבטא האוסטרי הנפלא.
עצוב לנו על הפרידה, אבל אנחנו יודעים שאיפה שלא תהיה עכשיו – אתה משקיף עלינו עם הסיגריה והחיוך.
מתגעגעים, זוכרים ואוהבים תמיד.
הנכדים
