(06/06/1913 – 11/02/1983)
יעקב נולד להוריו גיטל ואיסר בעיירה אוליקה אשר בפלך ווהלין, כבן שביעי במשפחה בת עשרה ילדים.
אביו איש דתי באמונתו עסק במקצוע הרצענות. יעקב ואחיו עזרו גם הם בפרנסת המשפחה, כשהם עובדים בחנות שהיתה בבעלותם.
ככל הילדים היהודים בעיירה, למד יעקב בגיל צעיר מאד בחדר. לאחר מכן עבר ללמוד בבית הספר "תרבות" ששימש חממה לתנועות הנוער החלוציות, שחניכיהן הם שזכו לעלות לארץ, והותירו באדמת אירופה את בני משפחתם שנספו בידי הגרמנים.
יעקב מצטרף לחלוץ הצעיר ויוצא להכשרה בסמיטיץ', בה פוגש ביפה.
ב-1937 עלה יעקב והגיע לשייך אבריק, לימים אלונים, בה רוכזו נוסף לחברת הנוער הראשונה מגרמניה וחברי הנוער העובד, גם חניכי החלוץ הצעיר מפולין.
באלונים טרם הוקם משק ויעקב כמו החברים האחרים עובד בעבודות חוץ שונות: מחצבה, מקורות, ייעור ועוד.
בשנת 1939 עם תכנון הקמת ענפי החקלאות, נשלח יעקב לעין חרוד להכשרה בענף הכרם. בסיימו את ההכשרה בשנת 1940, חוזר יעקב ונטעה חלקת הכרם הראשונה בגבעת קוסקוס טבעון, ענף בריכוזו של יעקב שיהפוך במשך השנים לענף גדול ומרכזי האלונים.
יעקב ויפה נישאים ונולדים הבנים ומתבססים כמשפחה מאושרת.
ב-1956 נשלח יעקב לעזרת קיבוץ מלכיה המתלבט בקשיי קיומו. בשובו הוא משתלב בענף עצי הפרי.
נפילת בנו האהוב אורי הלמה בו, יעקב לא התאושש מהאסון הזה. גם דאגת המשפחה ומסירותה המופלאה של יפה שטיפלה ותמכה בו בנאמנות, לא הביאו להתאוששותו. והלב דאב לראותו במצבו.
