פודים שלמה

(12/12/1915 – 16/01/1981)

שלמה נולד בעיר רובנה להוריו דבורה ונתן.

בעיר היו פעילות תנועות נוער ציוניות ושלמה בחר להצטרף לתנועת "גורדוניה", כשמטרתו להכין עצמו לעליה לארץ.

עם כניסת הרוסים לאזור ווהלין שבפולין עם פרוץ מלחמת העולם השניה, החלו רודפים את הציונות והציונים. למעשה חוסל החינוך היהודי ציוני באזור והציונות ירדה למחתרת.

שלמה הסתגל לשלטון החדש והמשיך לחשוב על עליה.

הפצצת רובנה ע"י הגרמנים ואווירת התוהו ובוהו ששלטה במקום, גרמו לבני נוער רבים לברוח לפנים רוסיה ואתם שלמה.

שלמה עבר נדודים ועבודה קשה בתנאי רעב, אך הניצוץ הציוני לא מש ממנו, ליווה אותו ועודד אותו לשרוד.

מיד לאחר המלחמה היה נחוש שלמה לברוח משם. הוא חזר לרובנה ומצא את עירו הרוסה וריקה מיהודים. השמועות על "פוגרום קלץ", דירבן אותו לעזוב את פולין לנצח. הוא הגיע למחנה עקורים בגרמניה, בו שהה עד 1948 ואח"כ עלה ארצה באופן בלתי ליגאלי ונחת בחוף כפר ויתקין.

שלמה מתגייס לצה"ל ומגיע לבית אשל עד שחרור באר שבע. שלמה פוגש את רבקה בעת ביקור קרובים בעיר. הזוג נישא ונולדים ילדיהם דבורה, נתן, יוסי וגילה.

עם מעבר חמולת אלבג לאלונים, מצטרפים אליהם שלמה ורבקה.

שלמה עבד במטע, תוך שהוא משמש מדריך הקולט עובדים זמניים וילדים בעבודות הקטיף והדילול.