(11/10/1924 – 13/04/2003)
יעקב נולד להוריו חנה ויוסף גרוסמן וגדל בוינה בבית חילוני. פרנסת המשפחה היתה מחנות הבולים שבבעלותה.
בבית הספר התיכון – גימנסיה ריאלית, התחבר יעקב לנערים יהודיים ונוצריים כאחד. כנער עסק בענפי ספורט שונים והתחנך בתנועת הצופים.
בשנת 1938 עם סיפוח אוסטריה לגרמניה, החלו ההורים להתעניין באפשרות העלאת בנם לארץ ישראל. כניסתו לתנועת "הנוער הציוני" נועדה להכשירו לכך.
ילדים יהודיים הורחקו מבתי הספר ועברו ללמוד בבתי ספר מיוחדים ליהודים.
לקראת עלייתו ארצה נשלח יעקב מטעם "הנוער הציוני" להכשרה שנמשכה מספר שבועות ובדצמבר 1939 עלה באוניה הליגאלית האחרונה והועבר לקיבוץ תל יצחק, שעלה להתיישבות, כשנה לפני כן.
לאחר שנתיים בתל יצחק במסגרת עליית הנוער, עברה הקבוצה יחד עם ילדי עליית הנוער מגבעת ברנר לתקופת הכשרה באשדות יעקב.
בתום תקופת ההכשרה בחר יעקב להתיישב בקיבוץ רביבים שישב אז בראשון לציון. קליטתו בקיבוץ בכל תחומי החיים והעשייה היתה מהירה ובסוף 1943 נשלח מטעם רביבים לפלוגת הקיבוץ לעבודת חוץ במפעלי האשלג בסדום, בה היה פעיל כחבר הוועד, ובחיי החברה והתרבות.
במשך הזמן הגיעה לסדום גם אסתר, בת זוגו של יעקב, וב-1947 אחרי נישואיהם חזרו לראשון לציון ויעקב עלה להתיישבות בעסלוג', בה עסק כנהג טרקטור בכריית הקאולין במכתש רמון לשם העברתו לעסלוג'.
בתקופה זו שהתה אסתר בראשון ועם לידת תמי הצטרף אליה יעקב.
עם פרוץ קרבות מלחמת השחרור, גברה דאגת ההורים בקיבוץ לגורל ילדיהם בהתחשב בתנאי החיים בנגב. החל תהליך של חיפוש קיבוץ מבוסס ובעל תנאים נאותים לגידול הילדים.
אלונים נבחרה על ידי קבוצת הורים די גדולה לעבור אליה עם הילדים.
כאן נולדו לאסתר ויעקב בניהם מיכה ויניב.
באלונים עסק יעקב שנים רבות בחקלאות – בעיקר בכרם ובפרדס, ריכז את ענייני הבטחון, ואחזקת בריכת השחיה.
