מייזל ישראל

(08/11/1951 – 19/11/1989)

ישראל נולד להוריו לוטי ודב.

בהיות ישראל בן שנה ועשרה חודשים חלה בשיתוק ילדים.

מגיל שנתיים עד חמש שהה בארה"ב לשם טיפול וריפוי. עם שובו נקלט בגן.

מסלול חייו, השונה כל כך מזה של הילדים, לא הרחיק אותו מהחברה.

כך, על מנת לאפשר לו לטייל עם בני הכיתה ביער ובמשק, הוצמדה לו אתון שנשאה אותו על גבה לכל מקום אליו טיילו הילדים.

בכח רצונו העז היה שותף מלא בכל פעולות חברת הילדים ושכבת הנעורים, כאשר במקביל ללימודיו היה צריך כל השנים להקפיד על ההתעמלות והפיזיוטרפיה.

עם סיום לימודיו בבית הספר, גוייס לעבודה בתנועת המחנות העולים וערך את עתון התנועה "במבחן".

הוא החל ללמוד מדעי המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, ובמדרשת רופין.

ישראל גוייס למרכז להפעלה ועסק בהנחיית קבוצות וכמלווה חברתי של קיבוצים.

בשנת 1978 התחתן עם סינדי ולזוג נולדו ילדיהם קארין, גידי ונדב.

ישראל פעל לשינוי המבנה החברתי ארגוני באלונים, היה מרכז בית הספר ומזכיר חברה באלונים.

הוא יצא לשליחות בארה"ב ועם שובו ריכז את האולפן.

עיקר פעולו בשנים האחרונות היה מפעל "אורן" – פרוייקט חינוכי חדשני בתחום החינוך היהודי בתפוצות.