ברוש רותי

(08/02/1945 – 22/05/2005)

השנה, ב – 8 לפברואר מלאו לרותי 60 שנה. רותי, חגגנו איתך בצנעה אירוע

זה. חיכינו, אולי ישתפר מצב בריאותך ונוכל כולנו לשמוח איתך ועם כל בני

המשפחה.

למודת סבל, מחלה כה מתישה ולא יכולת לה.

הגעת לאלונים ילדה חמודה בת 10. כל המשפחה הענפה, חמולת אלבג,

הייתה לאחת מאבני היסוד בחברה ובמשק.

ואת רותי מקבוצת אורנים הכית שורש בחברת הילדים, ולא נודע כי רק זה עתה

נקלטה הילדה בקיבוץ, באורח חיים כה שונה מזה בו עברו שנות ילדותך.

סיימת לימודיך בביה"ס שלנו באלונים ונישאת ליונה.

נולדו הילדים ואת, האם הצעירה, היית לאחת המטפלות המבוקשות לעבודה

בבתי הילדים.

במהלך השנים נשאת בעול הקמת המרכולית הראשונה ולאחר מכן הצטרפת

ככוח צעיר לצוות המבוגר במזכירות הטכנית ובדואר.

במקום עבודתך זה, בדרכך, פעלת בכל מגוון העילויות והצלחת ליצורע מערכת

קשרים חברית ויחסי רעות עם שותפייך בני דור המייסדים.

גם השנה כשאת כבר נתונה במאבק עם מחלתך, לא שכחת להעניק ברכות ושי

לחברים בצוות.

שנתיים נאבקת במחלה ויכולת לה. כמה שמחנו לראותך מטיילת בשבילי אלונים. תמיד עם חיוך לשואלים לשלומך ומלאת תקווה שעוד יהיה טוב יותר.

רותי, קשה להיפרד!

כולנו אתכם בכאב ובצער, עם יונה האוהב והשותף לסבלך ועם אימא שולה, שלא תדעי עוד כאב.

עם האחיות והאחים, הדודות והדודים, וכל בני המשפחה.

ילדים יקרים: טל, גליה, ענבל ולוטם, אתם כבר אבות ואמהות ל – 12 הנכדים שרותי כה אהבה.

אין בפינו נחמה.

תלווה אתכם האהבה הרבה שאימא רותי אהבה אתכם.