אלבוחר גאולה

(01/10/1918 – 24/10/2018)

גאולה אלבוחר ז"ל
1.10.1918 – ב נולדה
24.10.2018 – ב נפטרה
גאולה נולדה להוריה פרחה וזאב כרמי עם תאומתה
דרורה, בטבריה ב-1918.10.1 ,בהיותם תושבי
המושבה מנחמיה השכנה.
רגישותה למחלת הקדחת שהיתה נפוצה אז באזור,
גרמה למשפחה לעזוב לחיפה, בה השתלב אביה
המורה במערכת החינוך העירונית וברבות השנים
שימש בעיר כמנהל מחלקת החינוך.
בנעוריה עברה גאולה ללמוד בכפר הנוער בן שמן, ובמסגרת חברותה בתנועת המחנות העולים, יצאה
להכשרה בעין חרוד.
כתבה גאולה בסיפור חייה על הנסיבות שהביאו אותה לאלונים: "באתי לאלונים לפי עצת אחת
מחברותי במחנות העולים בחיפה".
גאולה ששמעה לעצת חברתה הגיעה לשייך אבריק וגוייסה מיד לעבודה במגדל השמירה שמוקם
במקום בו נמצא כפר הנוער רמת הדסה.
במקום ישבה כתת הכוננות ששמרה על אדמות העמק וחבריה נזקקו לאוכל אותו הכינה עבורם
גאולה.
משם על פי סידור העבודה עברה לעבוד כעוזרת בית במשקים בכפר יהושע.
לימים נשלחה גאולה לקורס טיפול בילדים שהתקיים בירושלים. לאחריו שימשה כאחת ממטפלות
הגיל הרך הראשונות באלונים.
בעדודו של אביה יצאה גאולה ללימודי הוראה שאחריהם הפכה לאחת מאושיות החינוך והלימוד
בבית הספר של אלונים.
דורות רבים של תלמידים למדו אתה מלאכות יד שונות שרבות מהן זכורות לטוב גם שנים רבות
אחרי סיום הלימודים.
בהמשך לימדה כלכלת בית ועבדה כמבשלת במטבח.
לגאולה ויצחק נולדו בניהם ניר ואודי, שהביאו אתם נכדים ונינים לשמח את לבה.
גאולה, שידה היתה קלה על העט, כתבה ליומן דברי שירה וכן תגובות והרהורים על חיי היומיום
במשק.
יהי זכרה ברוך
לעצבות והיגון יש גם נחמה
לא צריך לחפש ביניהם הפרדה
לכל אחד מקום של כבוד ברגע המסוים.
כך מבינים דרכו של עולם.
ולברך על שנים כה רבות
שהסתיימו ללא כאב ואנחות.
אמא דעי בדרכך האחרונה,
שאת רצונך נקיים בשמחה,
להמשיך מאוחדים כמשפחה.
אודי
סבתא אהובה שלנו
היית תמיד אדם מיוחד, חזק, מעניק, שנון, רגיש ועם המון נתינה לנכדייך ונינייך.
ניחנת באין סוף כישורים: יצירה, בישול, אפיה, ומלאכת יד'.
נזכור לעד את הגלידות, הבוריקיטוס, המאפים למיניהם וכל הטעמים שמלווים אותנו עד היום.
היית לנו מקור אנרגיה אין סופית.
מצחיקה לפעמים ונותנת מעצמך, רק שנרגיש שאתך זה חגיגה.
ידעת לרקוד, לשיר ואת השירה הישראלית אנחנו מפזמים עד היום, כי ממך קבלנו את האהבה
לשירה.
פינקת אותנו בטיולים לדוכן וקנית לנו גלידה וכל מה שחפצנו בו.
נסעת עד לדרום הרחוק כדי לפנק אותנו ללא מעצורים.
את כל אלה אנו יורשים ממך לעתיד ומעבירים את התורה לדור הבא.
סבתא שלנו, אנו מאמינים ששם למעלה תפגשי את כל אוהבייך ואנחנו נתגעגע בלי סוף.
אוהבים אותך מאד מאד וכבר מתגעגעים
הנכדים והנינים