(18/06/1922 – 01/03/1986)
שושנה נולדה בכפר יחזקאל להוריה יהודה אבן עזרא איש העליה השניה ולאמה טובה מלצר חלוצה בפלוגות גדוד העבודה.
לאחר לידתה עברה המשפחה לירושלים.
שושנה גדלה בבית חלוצי ומלא אמונה, ואהבה לארץ, שעצבו את דמותה.
שושנה למדה בבית ספר "למל", גימנסיה "רחביה" וסמינר לגננות "אשכולי".
בשנת 1942 יסדה את גן הילדים הראשון במחניים, בו הכירה את זלמן.
בפברואר 1948 עת חזר זלמן משליחותו בפולין, נישאו השניים בתל אביב, אליה הגיע אביה מירושלים הנצורה וחזר אליה בשיירה האחרונה לפני המצור.
עם פינוי הנשים והילדים ממחניים המופגזת, נותרות במקום 3 נשים ושושנה ביניהן. היא מכשירה עצמה לשמש כאחראית על הקשר ולומדת להשתמש בסטן.
את ילדי מחניים המפונים, לימדה שושנה בבית ברחוב הגפן בחיפה. זאת התחלת עבודתה כמורה.
במסגרת התנאי שהציבה לעצמה שושנה לחברות בקיבוץ – חברה מתאימה, מתקבלת ההחלטה להצטרף לקבוץ אחר, ובאביב 1949 נבחרה אלונים להיות ביתם.
שושנה קבלה על עצמה לשמש כמחנכת בכתת ניצן. החינוך באלונים בראשית דרכו ושושנה משקיעה את כל כולה ביצירת דפוסי חינוך – וחומר רקע נלמד.
שושנה עסקה בהוראה שנים רבות וחינכה מספר כיתות תוך שהיא ממשיכה ולומדת ומשתלמת בחינוך והוראה בהם היא רואה את ייעודה.
עם צאתה ממעגל ההוראה, קבלה על עצמה את ניהול הספריה עם דגש מיוחד על הקמת וארגון חדר העיון – עד ימיה האחרונים ממש.
ובין כל אלה ועם כל אלה – המשפחה.
עמידה לצדו של זלמן בעבודתו.
אם חמה ומבינה לאורית ועדי, סבתא אוהבת ואהובה על הנכדים ובני משפחתה.
רק כח רצונה ואהבת החיים המלאים ואמונתה במעשיה וביעדיה – ומעל לכל: תבונתה וחוכמתה – אפשרו לה להלחם במחלתה בעוז כזה ובבת צחוק על השפתיים.
