מסלעים ואלונים לצמיחה וקהילה
קיבוץ אלונים נוסד בעקבות קריאה של אלכסנדר זייד, מאנשי "השומר", להקים קבוצת רועים שתסייע בשמירה על אדמות קרן קיימת לישראל באזור שייך אבריק.
מרועים לקבוצה (1935–1938)
המסע החל ביום שלישי, 13 באוגוסט 1935, כאשר שלושה צעירים מתנועת "הנוער העובד" הגיעו לאזור. המתיישבים הראשונים התגוררו בצריפים בפאתי קריית חרושת. בינואר 1936 התאחדה החבורה עם קבוצת עולים צעירים מגרמניה (במסגרת עליית הנוער), והקבוצה גדלה לכדי 70 חברים וחברות. המיזוג בין ילידי הארץ לעולים היה מהיר, ונוצרו חברויות רבות.
במרץ 1937 הסתיים המעבר לשייך אבריק, והמחנה המתהווה כבר לבש צורה של קיבוץ, עם צריפים, אוהלים ומגדל שמירה מעץ. שם הקיבוץ, אלונים, נקבע בסיוון תרצ"ז (1937), על שם עצי האלון השליטים באזור הגבעות.
ככל שהקיבוץ גדל, החל מחסור באדמות חקלאיות. לאחר שנתגייסו טרקטורים ובהמות רבים מיישובי הצפון לחרוש את אדמות קוסקוס (קריית טבעון) בינואר 1938, וביוני 1938 החלו החברים להתיישב במקום הקבע (קוסקוס עילית) במסגרת חומה ומגדל. אבן הפינה לחומה הונחה באוקטובר 1938.
בין המבנים הראשונים שהוקמו היו מגדל המים (שנבנה ב-1940 ומשמש עד היום כסמל הקיבוץ), אסם התבואות, וחדר האוכל הקטן מאבן (שנחנך במאי 1939).
(שנות ה-40 וה-50)
חברי הקיבוץ השתלבו בארגון ה"הגנה", וחלקם התגייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. קיבוץ אלונים שימש משכן למטה הפלמ"ח בין השנים 1943 ל-1946, ושימש כמקום אימונים ומסתור לפלוגות הפלמ"ח השונות, ואף למחלקה הערבית. באלונים אף הוחבאו סליקי נשק שונים, שהוסתרו במבנים ובתקרות.
במהלך השנים נקלטו באלונים משפחות ועולים רבים מארצות שונות – מאיראן, עיראק, מרוקו, גרמניה, פולין, ארה"ב, ועוד ועוד, קיבוץ גלויות!
המשק התפתח סביב החקלאות, והתבסס על גידולי שדה, פרדס ועדר כבשים שהיה סמל ל"קבוצת הרועים".
לצד החקלאות פותחה גם תעשייה. מפעל "ניצב" החל בייצור ידיות, והתפרסם בייצור צעצועי עץ. בהמשך הוקמו "אלום" (1961) לייצור פרזול ואביזרים מאלומיניום, ומפעל "אלגת" (1976/77) שעוסק בציפוי חלקי אלומיניום לתעשייה הביטחונית.
